משפחה יקרה,
ברוכה הבאה לפעילות סודות בחומות!
הוראות המשחק: המשחק הותאם במיוחד כך שגם מסלון הבית תוכלו להשתתף בחוויה מלאת תוכן, מעניינת ומהנה.
לפניכם 10 משימות משפחתיות שעליכם לבצע בפחות מ90 דקות.
בתחילת כל משימה תוכלו להעשיר את הידע שלכם על שערי ירושלים בקריאת שני קטעי 'הידעת?' על השער.
המשימות הינן ברמות קושי שונות, ליצירת חוויה משפחתית מושלמת.
אתם מוזמנים לעבור הלוך וחזור בין השאלות, אך אל תוותרו על משימות.
אל תשכחו שאתם במירוץ מול הזמן העומד לרשותכם!
התוצאה שלכם תירשם בלוח הניקוד הסופי, שייקבע על פי שילוב של מהירות וכמות התשובות הנכונות שעניתם. זכרו שהרווח הגדול ביותר הוא שיתוף הפעולה והחוויה המשפחתית שלכם!
לתשומת ליבכם:
* אנחנו ממליצים מאד לעשות את הפעילות מהמחשב ולא ממכשיר סלולרי.
* שימו לב שאין אותיות גדולות בכתובת המייל.
* לאחר לחיצה על הכפתור "שליחה סופית" לא תתאפשר חזרה לשאלות. היו ערניים!
אתם מוכנים? קדימה – עולים לירושלים!
כל אבן – סיפור, כל שער – חידה
0 of 10 questions completed
שאלות:
|
חובה. |
|
|
כתובת מייל חובה. |
לא ניתן לענות על המבחן יותר מפעם אחת. תודה 🙂
Quiz is loading...
You must sign in or sign up to start the quiz.
You have to finish following quiz, to start this quiz:
ענית נכונה על 0 משימות מתוך 10 משימות
הזמן שלך:
Time has elapsed
השגת 0 משימות מתוך 0 משימות , (0)
| מיקום. | שם | שעת הגשה | Points | Result |
|---|---|---|---|---|
| Table is loading | ||||
| No data available | ||||

האבן הגדולה ביותר של הכותל שוכנת במנהרות הכותל ואורכה כ-14 מטרים.
כל אבן מאבני הכותל זכתה ל"תעודת זהות" משלה. כל האבנים מתועדות במערכת ממוחשבת המנהלת מעקב אחר מצב האבן, סדקיה ומימשקיה עם האבנים שסביבה.
אגדה עממית קושרת את הופעתם של האריות בשער בחלום מבעית שחלם הסולטאן סולימאן הראשון, ובו נגלו לו אריות העומדים לטרפו. לאחר שחזר החלום מספר פעמים, הבין הסולטאן שזהו עונש שעלול לבוא עליו משום שלא טרח לבצר ולמגן את ירושלים כהלכה, ובעקבות כך הוא הזדרז להקים את החומה, וקבע את האריות באחד משעריה, זכר לחלום.
במלחמת ששת הימים פרצו הצנחנים לעיר העתיקה דרך השער. במהלך הפריצה נופצו דלתות השער, והן שוקמו לאחר שנתיים, בפברואר 1969.

מצדה הפנימי של החומה בצמוד לשער יפו ישנם שני קברים טורקיים. קברים אלה מיוחסים למהנדסיו של הסולטאן סולימאן הראשון, שעל פי האגדה הירושלמית בנו את חומת העיר.
שער יפו נקרא כך מפני שממנו מתחילה הדרך מערבה, לאורך רחוב יפו, אל העיר יפו – נמלה של ירושלים מימי קדם.

שער הרחמים מורכב משני פתחים, החסומים כיום בלבנים. שמו של הפתח הצפוני שער התשובה ושל הדרומי שער הרחמים. שער הרחמים היה היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית.
יש מסורת יהודית שאומרת שדרך אותו שער גלתה השכינה ודרכו עתידה לשוב.
החומה נועדה להגן עליה מפני אויבים, וכמעט בכל פעם שהעיר נכבשה ונהרסה, חרבה גם חומתה.
מקובל כי מה שהוביל את סולטן סולימן המפואר לבנות את החומה העות'מנית בירושלים היא מוטיבציה דתית– אמונה כי עיר הקודש ראויה לחומה משלה, כהגנה בפני פשיטות שודדים בדואים ממדבר יהודה. כמו כן נראה כי ביקש להדגיש בכך את חשיבותה של עיר הקודש, שהוזנחה שנים רבות מדי.
יש הסוברים כי דרך שער זה הוצאו האפר והאשפה מבית המקדש לנחל קדרון, ומכאן שמו.
יש אומרים שהשער נקרא כך כי בתקופה הביזנטית השליכו הנוצרים באזור השער ועל הר הבית אשפה רבה, כדי למנוע מיהודים להתפלל במקום.
השער החדש נמצא במקום הטופוגרפי הגבוה ביותר מכל השערים של העיר העתיקה של ירושלים.
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים השער היה סגור מפני שהוא נמצא על קו הגבול בין ישראל לירדן. לאחר מלחמת ששת הימים השער נפתח מחדש לציבור. מיד לאחר המלחמה הציע משה דיין להבקיע שער חדש יותר כדי לסמל את הניצחון הגדול, ואף הציע לו שם – "שער השבות", אך התוכנית נגנזה.

שער שכם נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק", מאותה סיבה, הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק.
שמו הערבי של השער, בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד, נובע מקרבתו לקבר דוד המלך שעל הר ציון.
אבני החומה מסביב לשער מנוקבות בחורי כדורים, שריד לקרבות העזים שהתחוללו במקום במלחמת העצמאות.
|
1979
|
|
|
1977
|
|
|
1961
|
|
|
1860
|
|
|
1967
|
|
|
70 לספירה
|
|

בראשית המאה ה-19 נחסם השער באבנים, אך בהמשך אותה מאה נפתח השער שוב לבקשת יושבי שכונת באב אל-חוטה הסמוכה שבתוך ירושלים.
השם 'שער הפרחים' הוא שיבוש השם הערבי מימי הביניים 'באב אל-סאהרה', "שער המהלכים בלילה", כשמו של בית קברות מוסלמי הנמצא מול השער, א־סאהרה.
כל הזכויות שמורות למרכז שלבים